2011 הייתה שנה מעניינת עבור שוק המניות המקומי, והשנה הקרובה צפויה להיות אפילו מרתקת יותר. במהלך השנה האחרונה, ראינו את המשק הישראלי צומח בשיעור גבוה באופן משמעותי בהשוואה למרבית המדינות המפותחות בעולם, שעדיין לא התאוששו לגמרי מהמשבר של 2008. התנאים המשופרים האלו של הכלכלה הישראלית, באו לידי ביטוי כמובן בתוצאות הפעילות של החברות הישראליות, שהמשיכו לצמוח ולשפר את הרווחיות שלהן.
אולם, ישראל אינה בועה כלכלית מבודדת, ולכן באמצע השנה ההאטה בעולם התחילה לחלחל גם אלינו. אם בתחילת השנה דיברו תחזיות האנליסטים על צמיחה בתמ"ג של כארבעה אחוזים וחצי ב- 2012, כעת ההערכות ירדו בצורה משמעותית אל מתחת לשלושה אחוזים. עדיין לא מדובר על מיתון, אבל בהחלט על סביבה מאתגרת למדי עבור החברות במשק.
הירידה הזו בתחזיות הצמיחה קיבלה כמובן ביטוי בהתנהגות של שוק המניות בארץ. התפשטות משבר החובות באירופה למדינות נוספות והתגברות החששות מהתחממות הגזרה המזרח-תיכונית, חיזקה את הפחד משוק המניות המקומי, וחלק נכבד מהמשקיעים הזרים מכרו את החזקותיהם ונטשו אותו. בעקבותיהם עזבו גם חלק מהמשקיעים הישראלים, והתוצאה הייתה ירידה דו-ספרתית של המדדים המנייתיים המרכזיים לאורך השנה.
ברור, שהמשך הבעיות הפיננסיות בעולם עשויה להחריף את ההאטה בישראל ביתר שאת. ולמרות זאת, מצבה הכלכלי של ישראל נראה יציב, והמחירים בהם נסחרות חלק נכבד מהמניות הישראליות נראים מעניינים. לכן, לדעתנו, השוק הישראלי אטרקטיבי להשקעה בתקופה הנוכחית. עם זאת, להערכתנו גם השנה בחירה סלקטיבית של מניות בודדות עדיפה על פני השקעה במדדים.
משבר החובות באירופה והחזרה האיטית של ארה"ב לפסי צמיחה, משפיעים גם על המשק הישראלי. ואכן, בחודשים האחרונים מסתמנת מגמת התכווצות בפעילות התעשייתית בארץ, בתעסוקה וכן בביקושים הפנימיים. המשך המגמה הזו, עשוי להוביל את הנגיד להוריד את הריבית עוד בשנה הקרובה. עם זאת, בעוד ארה"ב ואירופה זקוקות לריביות אפסיות בשביל לצלוח את המשבר הפיננסי העמוק שפוקד אותן, סביר להניח כי הריבית אצלנו לא תרד יותר מידי. לכן, נראה לנו כי האג"ח הממשלתיות הישראליות ימשיכו להיות עדיפות על פני אג"ח ממשלתיות של מדינות רבות בעולם.
בנוגע לשאלת חלוקת התיק בין אג"ח שקליות לצמודות, ובכן, בתקופה הנוכחית נראה כי ציפיות האינפלציה הנגזרות מהפער בין עקום התשואות השקלי לצמוד מגלמות בצורה הוגנת את ההערכות שלנו לגבי האינפלציה שתהיה בפועל. לכן, אנחנו לא רואים עדיפות למי מהאפיקים, וחלוקת התיק שווה בשווה בין האפיק השקלי לצמוד נראית נבונה לדעתנו.
באפיק הקונצרני, התמונה מורכבת יותר. בעוד בעולם החברות התייעלו וצברו כמויות גדולות של מזומנים, המשבר בארץ ב- 2008 היה קצר בלבד, וחברות רבות לא נערכו להאטה הצפויה בארץ בשנה הקרובה. החברות האלו יזדקקו לגיוס חוב נוסף בשביל לעמוד בהתחייבויותיהם למשקיעים, משימה שעשויה להיות מורכבת למדי בתקופה של האטה במשק, ובמיוחד כאשר האג"ח של חלק מהן נסחרות בתשואות דו-ספרתיות. להזכירכם, לא מדובר בחברות קטנות, אלא בחברות מרכזיות במשק הישראלי, שקשיים שלהן עשויים לחלחל לחברות בנות רבות שהן מחזיקות. לכן, חשובה מאוד הבחירה הסלקטיבית של אג"ח של החברות שמצבן הפיננסי יאפשר להן לגייס חובות נוספים כך שיוכלו לעמוד בהצלחה בהתחייבויותיהן למשקיעים.
השנה החולפת הוכיחה שוב את החשיבות של היציאה לחו"ל. העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות האירועים במזרח התיכון, הובילה לעזיבה של המשקיעים הזרים ובעקבותיהם גם חלק נכבד מהמשקיעים המקומיים. כתוצאה מכך, המדדים הישראלים ספגו ירידות משמעותיות. מדד המעו"ף למשל סיים את השנה עם ירידה של יותר מ- 15%. שוק המניות הישראלי אינו השוק היחיד שחווה ירידות השנה - מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור של כ- 15%, מדד ניקיי היפני ירד בכמעט 17%, ומדד הפוסטי הסיני צלל ב- 18%. מנגד, המדדים האמריקנים למשל, סיימו את השנה באותה נקודה בה פתח אותה. בתחום האג"חי, ראינו את ההשפעה של החששות האלו ביתר שאת, כאשר האג"ח הממשלתיות הישראליות נפגעו יותר מאשר אג"ח של מדינות מפותחות אחרות.
לאורך השנה, דיברנו לא מעט על החשיבות הרבה של הקצאת חלק נכבד מהנכסים להשקעות מעבר לים. הדגשנו גם את האטרקטיביות של חברות אמריקניות, בעיקר הגלובאליות מביניהן. כמובן שלא יכולנו לחזות מראש את התנהגות המדדים השונים בעולם, אולם השנה החולפת חיזקה את המסקנה כי פיזור נכסים רחב יכול למתן את התנודתיות של התיק ולפעמים גם להגדיל את התשואה. פרט להקטנת התלות בסיכונים הגיאו-פוליטיים המקומיים, יתרון נוסף של היציאה לחו"ל, היא העובדה שמעבר לים יש מגוון רחב מאוד של חברות איכותיות ויציבות, המאפשרות לגוון הן את החלק המנייתי והן את החלק האג"חי של התיק.
אחרי שהבנו את זה, בואו ונסתכל על ההשקעות המועדפות עלינו לשנה הקרובה בחו"ל. כמו בשנה שעברה, גם השנה נעדיף להתרכז באג"ח ממשלתיות של המדינות החזקות על פני הגלובוס, מדינות שמציגות צמיחה ויציבות פיננסית. עד לאחרונה, האג"ח הגרמניות נחשבו כחוף מבטחים בתוך הסערה הגדולה המתחוללת בגוש היורו. לא סתם המעצמה הגרמנית קיבלה את דירוג האשראי הגבוה בו היא מחזיקה - מאז ומעולם גרמניה הייתה כלכלה שמרנית והצטיינה בצמיחה נאה וביחס חוב-תוצר נמוך יחסית. אולם, התעצמות משבר החובות באירופה הגדיל את הסיכון של האג"ח הגרמניות. החשש העיקרי הוא שגרמניה תאלץ לשאת על גבה את המשבר הנוכחי, ותצטרך לממן חלק נכבד מהחובות של המדינות החלשות ביבשת, משהו שיכול לפגוע ביציבותה הפיננסית. כמובן שאין חשש מיכולתה של גרמניה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח שלה, אולם ההתפתחויות האלו עשויות להמשיך להוריד את מחירן של האגרות הגרמניות, ולהסב הפסדי הון למי שירכוש אותן כעת.




