השנה החולפת הוכיחה שוב את החשיבות של היציאה לחו"ל. העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות האירועים במזרח התיכון, הובילה לעזיבה של המשקיעים הזרים ובעקבותיהם גם חלק נכבד מהמשקיעים המקומיים. כתוצאה מכך, המדדים הישראלים ספגו ירידות משמעותיות. מדד המעו"ף למשל סיים את השנה עם ירידה של יותר מ- 15%. שוק המניות הישראלי אינו השוק היחיד שחווה ירידות השנה - מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור של כ- 15%, מדד ניקיי היפני ירד בכמעט 17%, ומדד הפוסטי הסיני צלל ב- 18%. מנגד, המדדים האמריקנים למשל, סיימו את השנה באותה נקודה בה פתח אותה. בתחום האג"חי, ראינו את ההשפעה של החששות האלו ביתר שאת, כאשר האג"ח הממשלתיות הישראליות נפגעו יותר מאשר אג"ח של מדינות מפותחות אחרות.

לאורך השנה, דיברנו לא מעט על החשיבות הרבה של הקצאת חלק נכבד מהנכסים להשקעות מעבר לים. הדגשנו גם את האטרקטיביות של חברות אמריקניות, בעיקר הגלובאליות מביניהן. כמובן שלא יכולנו לחזות מראש את התנהגות המדדים השונים בעולם, אולם השנה החולפת חיזקה את המסקנה כי פיזור נכסים רחב יכול למתן את התנודתיות של התיק ולפעמים גם להגדיל את התשואה. פרט להקטנת התלות בסיכונים הגיאו-פוליטיים המקומיים, יתרון נוסף של היציאה לחו"ל, היא העובדה שמעבר לים יש מגוון רחב מאוד של חברות איכותיות ויציבות, המאפשרות לגוון הן את החלק המנייתי והן את החלק האג"חי של התיק.

אחרי שהבנו את זה, בואו ונסתכל על ההשקעות המועדפות עלינו לשנה הקרובה בחו"ל. כמו בשנה שעברה, גם השנה נעדיף להתרכז באג"ח ממשלתיות של המדינות החזקות על פני הגלובוס, מדינות שמציגות צמיחה ויציבות פיננסית. עד לאחרונה, האג"ח הגרמניות נחשבו כחוף מבטחים בתוך הסערה הגדולה המתחוללת בגוש היורו. לא סתם המעצמה הגרמנית קיבלה את דירוג האשראי הגבוה בו היא מחזיקה - מאז ומעולם גרמניה הייתה כלכלה שמרנית והצטיינה בצמיחה נאה וביחס חוב-תוצר נמוך יחסית. אולם, התעצמות משבר החובות באירופה הגדיל את הסיכון של האג"ח הגרמניות. החשש העיקרי הוא שגרמניה תאלץ לשאת על גבה את המשבר הנוכחי, ותצטרך לממן חלק נכבד מהחובות של המדינות החלשות ביבשת, משהו שיכול לפגוע ביציבותה הפיננסית. כמובן שאין חשש מיכולתה של גרמניה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח שלה, אולם ההתפתחויות האלו עשויות להמשיך להוריד את מחירן של האגרות הגרמניות, ולהסב הפסדי הון למי שירכוש אותן כעת.